דיברנו לעיל על הבדלי הלשון והסגנון בין בני יפו לבני ירושלים כתוצאה מגורמים סוצי 1 לינגוויסטיים שונים : בני ירושלים היו פורמאליים יותר בכל הווי חייהם — בכל הנוגע לדת , ליחסים שבין אדם לחברו , ללבוש , לחינוך וכיו"ב . והוא הדין לגבי הלשון : בירושלים — הלשון היתה דייקנית , פורמא לית , לרבות השימוש בפניות של כבוד אדוני' ) , ' 'כבודו' וכר , ( ומקצת הדוברים היו מתגנדרים במלים שחודשו על ידי בן יהודה וחבריו בוועד הלשון . ואילו ביפו היה הדיבור 'טבעי' יותר , חופשי יותר מכבלי המסורת והדקדוק ( למשל , בפנייה משתמשים בצורה 'אתה' ולא , 'הוא' או , 'אדוני' או , ( 'כבודו' מהול בשאילות מערבית ומרוסית ומיידיש , ואף במלות עגה שעתה זה נוצרו במסדרונות הגימנסיה . 'הרצליה' תמונה זו נצטיירה לי מתוך ריאיון והקלטה 45 דוד כנעני , 'ש"י עגנון , 'בעל פה תשל"ב , עמ' . 72 של עדי אמת שונים מבני התקופה ( כולל מורים ראשונים , תלמידים ראשונים וכוי , ( והנה בא עגנון והושיט לנו כל זאת בקנה . הזכרנו את הערתה של סוניה בדבר הבדלי הסגנון בין יפו לירושלים , להלן נביא דוגמה נוספת מ'תמול שלשום' ( חומר מקביל נמצא ב'שירה / ונביא זאת ...
אל הספר