ב. הצירוף "דפק דופקים" ודומיו

. 3 מבנה תחבירי רגיל בעברית ( ובארמית ) הוא הדגם של צירופי סמיכות שהשם המשמש בהם כנסמך בא בהם גם כסומך בצורת הרבים , כגון הבל הבלים ( קהלת א - ( 2 הסומך אינו מיודע ; או שיר השירים ( שיר השירים א - ( 1 הסומך מיודע . צירופים אלו נתפרשו כמביעי הפלגה איכותית ; למשל , שיר השירים עניינו 'המובחר 4 שבשירים' ועבד עבדים הוא 'הפחות , 'שבעבדים כלשונו של רש"י בפירושו לשיר השירים א : 1 "שיר שהוא על כל . "השירים ובלשונו של ראב"ע בפירושו לקהלת א : 2 "וסמיכת היחיד לרבים בענין אחד על שני דרכים לגדלות כמו מל ך מלכים ולהפך כמו עבד עבדים והבל הבלים כמוהו . "בענין וכך יש להבין את הצירוף דופק דופקין ; 5 כוחו של הדופק השני המונח על הקבר הוא הגדול שבשני הדופקים . ויש שההפלגה היא כמותית , כמו בצירוף אלפי אלפים . . 4 כאן אני בא להצביע על תופעה צורנית ולדון בה ובדרך צמיחתה . אנו רואים שלעתים הנסמך הרגיל בצירוף כזה , כאשר הוא שם בן שתי הברות או יותר , עשוי להתחלף בצורה קצרה ממנו . ויש שהצורה הקצרה שהמירה את צורת הנסמך המקורית היא צורה שנוצרה לשעתה , מלאכותית כלשהו , ואינה קיימת כלל בלשון . ובניסוח זהיר יותר אומר :...  אל הספר