ג. סיכום

. 22 כללו של הדבר , רב הוא המשותף ללשון חכמים המקורית וללשון המקרא בתצורת השם , אלא שהבירור המדוקדק מביא אותנו לחלק את היסוד המשותף חלוקה משולשת : ( א ) שמות שאולים מן המקרא ; מדובר בשמות שמתגלה בהם תלות ספרותית של מחברי המשנה במקרא . ( ב ) שמות משותפים למקרא וללשון חז"ל ושתצורתם זהה בשני הרבדים . ( ג ) שמות משותפים לשני הרבדים שצורתם בדלה בשתי התקופות . יש מהם שהבךלות באה לידי ביטוי בכל המסורות הטובות כהבדל שמצאנו בין הצורה כתנת במקרא לצורה כתנת בלשון המשנה , ויש מהם שההבדל מוצא את ביטויו במסורת אחת , כעניין גמד / גומד . והדבר עשוי ללמד על הבדלים דיאלקטיים או לפחות על הבדלי מסורות בתוך לשון חכמים . . 23 פרשה נכבדה לעצמה שבה מתגלה עיקר ההבדל בין לשון המקרא ללשון חכמים מהווים השמות במשנה שלא נזדמנו במקרא , ובהם ניכר כל כובד המשקל של ההבדלים בין לשון המקרא ללשון חכמים . כמעט בכל משקלי השמות בל"ח מדובר ב 50 % מהשמות לפחות שאינם מצויים במקרא . . 24 שמות אלו - שאינם מצויים במקרא - יש להם התנהגות משלהם בתהליכי מסירתם בכתבי היד . השמות הנדירים המופיעים במשנה כולה פעם או פעמיים בלבד יש מחלוקו...  אל הספר
מוסד ביאליק