ה. סיכום

. 20 עסקנו בבירור עניינן של תיבה אחת ושתי תופעות נדירות בל"ח . מסתבר ביותר , שהצורות הנדונות - יסיכה , נתפעל בינוני של נתפעל , ופעיל בינוני פעלי של בניין קל - לא הגיעו לשימוש רווח בל"ח ; לידן שימשו הצורות הקדומות יותר - סיכה , מתפעל ופועל . ואלה האחרונות היו שגורות ביותר או , למעשה , שגורות יותר . שכיחותן הבלתי גבוהה של הצורות הנדונות בספרות חז"ל והעובדה שלא תאמו את דרכי לשון המקרא הן שגרמו במרוצת הדורות שתשתכחנה . במקום יסיכה עלתה 109 סיכה , נתפעל הומר במתפעל או יתפעל או בצורות מבניין נפעל , פעול הוחלפה 110 בפועל הנפוצה יותר או נתפסה צורת בינוני פעול . נראה כי זה הרקע המסביר את תהליך דחיקתן של צורות נדירות אלו מהעדים של ספרות חז"ל ומלשונם . . 21 ויותר משיש כאן לימוד על הפרטות יש מקום להעלאת כללות . דרכי כתיב חורגות אפשר להן שתהיינה ביטוי לכתיב מלא או לכתיב חסר , ואפשר שצורה מוזרה תהיה תולדה של תקלה גרפית כלשהי במילה נדירה או במילה שכיחה 5 אבל הישנותה של סטייה במקור אחד וקל וחומר במקורות שונים מחייבת בחינה מעמיקה של החומר מתוכו ומתוך הרקע הלשוני שלו . ובענייננו , הופעתו החוזרת של חריג ...  אל הספר
מוסד ביאליק