. 1 לשון המקרא ולשון חכמים נבדלות זו מזו בדקדוקן ובאוצר מיליהן , ואין צריך לומר בשימוש המילים . הרבה מן ההבדלים בין שתי חטיבות הלשון נודעו לנו בזכות כתבי יד קדומים , ששימרו את לשון חכמים בצורתה המקורית . כתבי יד מאוחרים של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות חז"ל , וכל שכן דפוסים חלו בהם ידיים , ורבים מקווי הלשון שלשון חכמים נבדלה בהם מלשון המקרא נעלמו כלא היו בידי מתקנים , שהכניסו במקומם לספרות חז"ל צורות מן המקרא . . 2 אבל ראוי לזכור שלא כל מה שנראה בעינינו מעשה ידיהם של "מתקנים" ששיבשו את מסירת הלשון הוא אכן כזה . אין ספק שפעמים נשתקעה בחיבור מספרות חז"ל שאילה ישירה מן המקרא , של כותב החיבור או של עורכו , ואינה מעשה תיקון של מעתיק . דוגמה יפה לשאילה מן המקרא היא משקוף במשנת פסחים ( ט , ה . ( בכל המקומות האחרים במשנה שהשם הזה נדרש מצוי בכתבי היד המשובחים השם שקוף ( למשל באהלות י , ז . ( אבל כבר בכתבי יד אחדים וביותר בדפוסים שתלו מעתיקים את משקוף של המקרא במקם שקוף של ל"ח . דוגמה זו נידונה בהרחבה 1 בבירור אחר שלי , ואין צורך לשוב ולפרטה כאן .
אל הספר