א. הערות מבוא

. 1 מחקר לשון חכמים נתייסר בעשרות השנים האחרונות על כתבי יד עתיקים של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות חז"ל . הממצאים הלשוניים שעלו ועולים מכתבי היד חשפו גילויים רבים ותופעות חדשות שלא ידענום . תמונת הדקדוק המצטיירת והולכת שונה שינוי מפליג מזו המצטיירת בדפוסי המשנה . גם ענייני אוצר המילים שהמחקר חשף הורונו חדשות ונצורות . ואין לך מחקר חדש שאינו מוסיף ומגלה יסודות נוספים בדקדוק ובאוצר המילים . לא תמיד אפשר לקבוע אימתי נשתנו פניה של לשון חכמים , או , ליתר דיוק , אימתי נשתנתה צורה מן הצורות או מילה מן המילים שהייתה מהלכת בכתבי היד העתיקים , והייתה לגילוי החדש המשתקף בדפוסים . . 2 בעיוננו זה נצטמצם בשלושה עניינים , בעיקר בדקדוק , ונשווה את הנתונים שבכתבי היד הידועים לנתונים שבדפוסים הראשונים . נתרכז בדפוסים המנוקדים הראשונים : קושטא ת"ד 1644 ) ואילך , ( אמ"ד = ) אמסטרדם ) ת"ו , ( 1646 ) ונציה תס"ד-תצ"ז - ( 1737-1704 ) ובמידת הצורך בד"ר = ) הדפוס הראשון של המשנה , נפולי רנ"ב ' . ( 1492 / פרסום ראשון : כנס פראג - דברי הכנס המדעי העברי העשירי באירופה ( פראג , אב תשנ"ב [ אוגוסט , ([ 1992 ברית ...  אל הספר
מוסד ביאליק