א. הערות מבוא

. 1 מן השעה שלשון הדיבור בארץ ישראל בתקופת התנאים הפכה לשון ספרות ( לשון 2 1 כתובה , ( במאה הראשונה לספירה , אנו מדברים על עברית נבדלת מלשון המקרא , לשון בעלת קווי ייחוד מובהקים . זו השפה שספרות התנאים ( המשנה , התוספתא , מדרשי ההלכה וסדר עולם רבא ) נתחברה בה . לפי ששפה זו מוכרת לנו בעיקר 3 מספרות חז"ל , היא מתכנה לשון חז"ל או לשון חכמים או לשון המשנה , על פי החיבור העיקרי והמייצג של ספרות התנאים . . 2 קווים רבים בכל תחומי תורת הלשון - באוצר המילים ובסמנטיקה שלו ובדקדוק 4 לחטיבותיו ( הגה , תצורה , שימוש הצורות [ מורפוסינטקס ] ותחביר ) - חוצצים בין לשון חכמים לרובד שקדם לה ובו נכתב המקרא . ספרות המחקר של לשון חכמים * פרסום ראשון : מחקרים בתלמוד ובמדרש - ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ , עורכים א' אדרעי , מ' בר אשר , י' לוינסון , ב' ליפשיץ , ירושלים תשס"ה , עמ' . 70-59 את עיקרי הדברים הכלולים בפרק הזה נשאתי בהרצאה "מקראות , "ולשונות ערב עיון לזכר נחמה ליבוביץ ז"ל , ד' בניסן תשס"ב . 1 מקובל לראות את תאריך עריכתה של המשנה בשנת 220 בקירוב : אבל יש בה במשנת רבי חטיבות קדומות משנה" ) , ( "ראשונה שנער...  אל הספר
מוסד ביאליק