. 20 השורש ער"י שעניינו יציקה והרקה מצוי בספרות התנאים פעמים הרבה , ובכל מקום הוא משמש בבניין פיעל בלבד . כגון : "עירה דם הפר לתוך ( דם ) השעיר" ( יומא ה , ד . ( וכן מצעו בסוכה ד , ט ובזבחים יא , ז ; בתוספתא זבחים א , י ובספרא צו פרשה ד , ג שלוש פעמים . ובכתיב חסר ערה ( תוספתא פרה ה , ד ;( ובכינוי החבור לנסתרים עירן ( תמיד ה , ה . ( ביתר הזמנים . בבינוני מערה , בעתיד יערה , ובמקור לערות . הדבר עולה בוודאות רק ממסורת הניקוד . 40 ונראה שאף הכתיב התיכין = ) התיכן ) שנמצא בד"ר ( ראה הערה 30 לעיל ) משקף את הכינוי הזה . 41 ראה מה שכתב מהרי"ן אפשטיין בתרביץ , תרצ"ג , עמ' , 192 וכן הדיון העקרוני של מהר"ש ליברמן בעניין זה בספרו הירושלמי כפשוטו , ירושלים תרצ"ה , עמ' יב-יג . 42 ראה מש"כ בספרי בר אשר , תש"ם [ איטליה , [ עמ' 111-110 והערה 25 שם . 43 החומר שהובא כאן מן המשנה הוא על פי ק ; מן התוספתא הוא על פי כ"י וינה , ומן הספרא על פי כ"י רומי 66 ( על פי הקונקורדנציה והמאגרים לספרות התנאים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית . ( 44 ואכן כך מנוקד בק ( ובכתבי יד אחרים . ( הכת...
אל הספר