ג. ההגהה וההגבהה

. 10 שנינו במסכת מגילה ב , א-ב : "הקורא את המגילה למפרע לא יצא ... קראה סירוגים ונתנמנם יצא , היה כותבה דורשה ומגיהה , אם כיוון ליבו יצא ואם לאו לא ; "יצא ובמסכת מועד קטן ג , ד שנינו : "אין כותבין ספרים ותפילין ומזוזות במועד , ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר . "העזרה כאן וכאן משמש הפועל הגיה : הגיה את המגילה , הגיה אות אחת בספר . הוראתו של הפועל הגיה ידועה , אף שהאטימולוגיה שלו אינה מחוורת כל צורכה . הגיה מציין את פעולת הבדיקה והתיקון של הסופר . כמושא ישיר עשוי לבוא הספר עצמו ( מגיהה = מגיה את המגילה ) או כל פרט כתוב בו ( אות , מילה משפט וכיו"ב : "אין מגיהין אות אחת . ( "בספר . 11 הגרסות מגיהה , מגיהין מקוימות בכל עדי המשנה בשתי המסכתות הנ"ל ( ודומותיהן ידועות בעדים אחרים של חיבורים אחרים של ספרות חז"ל ומספרות שלאחריה ) זולתי בכ"י ק . בשני המקומות גורס הסופר צורות מהשורש גב"ה בהפעיל : מגביהה , מגביהין . לכאורה , טעות טעה הסופר ששרבב בי"ת ללא צורך , כפי שסבר הנקדךהמתקן שמחק אותה בשני המקומות . אבל יש לשאול : כיצד ידע הסופר לטעות טעות זהה בשני המקומות המרוחקים זה מזה . ברי , שלפנינו עדות ...  אל הספר
מוסד ביאליק