. 3 המילה פתילה - 'חוט עשוי פשתים או כל חומר אחר מן הצומח או מן החי' - 7 כגון "פתילת צמר" או "פתילת האידן" ( העידן ) - מצויה הרבה בספרות חז"ל . אך א במקום אחד במשנה - ובמקומות התלויים בו בחיבורים אחרים של ספרות חז"ל - מזדמנת המילה פעמיים כשאין כוונתה , לדעת שני התלמודים , לחוט של צמר או של פשתים וכיוצא בהם , אלא לחומר מתכתי . כך שנינו במשנת סנהדרין ז , ב : 9 מצות הנשרפין , היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה , וכורך על צוארו . זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו . רבי יהודה אומר : אף הוא אם מת בידם , לא היו מקיימין בו מצות שריפה , אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו . . 4 בשני התלמודים עוסקים בבירור טיבה של הפתילה הזאת . בירושלמי סנהדרין ז , ב ( דף כד ע"ב : ( ר' קריספא בשם ר' יוחנן , בפתילה של בעץ היא . 'מתנית מהו בפתילה שלבעץ , רבנין דקיסרין אמרין אבר וקסטיטריון מעורבין , אמ' ר' יוסי ביר' בון אתיא כמאן דמר מדליק א...
אל הספר