. 14 החלוקה לתקופות , כלומר כל חלוקה בזמן של לשון מן הלשונות - כחלוקה של תחומים אחרים במדע ובחיים - מניחה , במידה רבה של צדק , רציפות היסטורית של הלשון הנידונה ; חלוקתה לתקופות לא באה אלא כדי לעמוד ולהעמיד על קווי ייחודה בזמנים השונים , אם יש קווים כאלה ואם גבולות הזמנים ברורים וחתוכים דיים , אף אם תהליך ההשתנות אינו עניין רגעי אלא תהליך ממושך . . 15 דבר ברור הוא , שמאז פסק הדיבור העברי בארץ ישראל 54 כל מה שנכתב ובוודאי רוב מה שנכתב עברית תלוי בקודמו , אף אם דבקו בו השפעות ממקום זה או ממקום זה . לפחות מן המאה השלישית לסה"נ ואילך כרוכה האחדות בלשון , שבן חיים 52 למשל , צורות מעין נלכו , נכתבו , נשלחו במקום נלך , נכתב , נשלח ששימשו ומשמשות בפי הדיוטות ( ובפי תלמידי חכמים (! מיוצאי צפון אפריקה , וכן צורות מעין עשינא , שלחנא ודומיהן תמורת עשינו , שלחנו ( הידועות לי בעיקר בפי הדיוטות ) והן פרי השפעתו של הדקדוק הערבי שבפי הדוברים , כמעט לא מצאו את דרכן ללשון הכתובה , הקשורה בטבורה לנורמות הקבועות בעברית מימים קדמונים ( אך ראה מרדכי מישור , לשוננו לה [ תשל"א , [ עמ' 292-291 = ] קובץ ב , עמ' ....
אל הספר