א. דברי מבוא

. 1 בהרצאתו המקפת והמעמיקה , "האחדות ההיסטורית של הלשון העברית וחלוקתה לתקופות - כיצד , " ? העלה פרופ' זאב בךחיים כמה וכמה מסקנות . העיקרית שבהן היא הקביעה , שהלשון העברית הכתובה לדורותיה היא אחת . אחדות זו מתקיימת בזכות האחדות בתורת הצורות ; ובלשונו של בךחיים : "המורפולוגיה , שנתעצבה מאז ומקדם , ובה במיוחד המורפולוגיה של הפעל , לה החלק המכריע בקיום אחדותה 1 של העברית לאורך כל . "דורותיה שתי מסקנות חשובות נוספות מעלה בן חיים בקשר לתולדותיה של העברית : ( א ) אם יש לחלק את תולדותיה חלוקה "שצורך בה 2 בעיקר לארגון ההוראה האקדמית של העברית ולארגון , "מחקרה בן חיים מציע 3 בוחן בלשני מובהק , "זיקת הלשון הכתובה ללשון דיבורו של , "הכותב ולאור בוחן זה הוא מעמיד ארבע תקופות בתולדות הלשון העברית . ( ב ) בחלוקה לתקופות הקביעה החשובה ( והמפתיעה (? ביותר היא קביעתו של בן חיים הרואה בלשון 4 חכמים ובלשון המקרא חטיבה אחת . . 2 קראתי וחזרתי וקראתי את בירורו של בן חיים ומצאתי שבעיקרי הדברים מקובלות עליי מסקנות היסוד הנזכרות , בפרט כשמדובר בלשון הכתובה , אם כי יש להשיג עליו בכמה עניינים . ועוד אפרט דבריי ,...  אל הספר
מוסד ביאליק