יא. דברי סיכום

. 61 הערה מקדימה : סביר ביותר להניח מציאות מרובת פנים בקריאת המשנה ; כל זמן שהמשנה הייתה מהלכת בעל פה , אפשר שקריאתה תתפלג פילוג לשוני במעט ובהרבה לפי המקום והזמן , ולפי בית מדרשו של החכם המוסר . הווה אומר , ההבדלים בלשון שבין הטיפוס המערבי לטיפוס המזרחי וחלק מההבדלים שבין הענף הא"י לענף הבבלי ( הקווים שאינם פרי שינויים שהכניסו מסרנים בטקסט הנמסר ) משקפים דרכי קריאה שונות של טקסט אחד . . 62 אסכם את דבריי : מחקר לשון חז"ל מעלה לפנינו טיפוסי לשון שונים . הדבר ניכר במיוחד בקריאת המשנה . הבודק את דרכי הקריאה הידועות לנו , לעת הזאת , מן המקורות העתיקים ומן המסורות שבעל פה ששמרו על קווי לשון עתיקים מגלה , בעיקרו של הדבר , שלושה טיפוסי לשון : . 63 ( א ) הענף הא"י מכאן והענף הבבלי מכאן . הענף הבבלי , המשתקף במשניות הניבטות מהסוגיות בתלמוד הבבלי , מובדל מן הענף הא"י ביסודות מכל תחומי הלשון : בדרכי הכתיב , בהגייה , בתצורה , בתחביר ואף באוצר המילים . וממילא ברור , שרבים הם המקומות שהם מקיימים טקסט עיצורי שונה במשנה . חלק מן הקווים המבדילים את הענף הבבלי מן הענף הא"י הם שינויים שחלו בחומר הנמסר לע...  אל הספר
מוסד ביאליק