. 48 מהו הרקע להבדלים בין שני טיפוסי הלשון המשתקפים בשני הענפים הללו ? כמה מן החכמים שעסקו בסוגיה זו , וראש לכולם י' קוטשר , תלו את הצורות בענף הבבלי שנבדלו מאלה של הענף הא"י בשני גורמים עיקריים , והרי דבריו כלשונם : " היה כאן שינוי , מעשה עריכה ביודעין ובלא יודעין , שתכליתו היתה לקרב את לשון חז"ל ללשון המקרא ... השפיעה אף לשון התלמוד הבבלי ' . "וכתיבו . 49 אין ספק , שיש יסודות לשון בענף הבבלי שהם השפעות חוץ , שגלגלו מוסרים ומעתיקים קדמונים , אם כתולדה של עברית המקרא ( הטבתי ) ואם בהשפעת לשון התלמוד הבבלי . בהרבה מצורות הלשון המבדילות את הענף הבבלי מן הענף הא"י זהה הצורה הרווחת בענף הבבלי לזו של המקרא נוסח טבריה . וקרוב הדבר , כפי שהניח קוטשר , שצורות מקוריות ללשון חכמים נדחו בהשפעת היוקרה של עברית המקרא . אפשר בהחלט , שהמילית לאין , שהייתה משמשת בלשון חז"ל , עיברה וכדומים לו , צורות שלא נזדמנו בענף הבבלי ; לעומת משום , סופגן וכיוצא באלה בענף הבבלי , צורות שאינן בענף הא"י , וקיומן בו הוא כנראה נטע זר ( כך לגבי משום בכ"י ק וכדומים לו . ( 142 עניין זה נידון לאחרונה בידי ד' רוזנטל ( עבודה...
אל הספר