. 47 עניין אחר לעצמו הוא עניין החלוקה בין הענף הא"י לבין הענף הבבלי . הרבה מתופעות הלשון המבדילות בין שני הענפים ידועות לעוסקים בלשון חכמים אפילו עיסוק אגב האורח . ההבדלים נוגעים לכל תחומי תורת הלשון : דרכי כתיב שונות , כמו כתיב דו התנועה ay בסוף המילה ב -י או ב -יי בענף הא"י כנגד -אי בענף הבבלי : פני , פניי / פנאי ; שמי , שמיי / שמאי וכיוצא באלה . כתיבת התנועה הסופית a על פי רוב בה"א בענף הא"י , כנגד כתיבתה באל"ף בענף הבבלי , כגון דיגמה / דוגמא , עקיבה / עקיבא , בתירה / בתירא . או הציון של התנועה המצעית a באל"ף בבבלי , והיעדרה באופן כמעט מוחלט בארץ ישראל , כגון 140 כן לעומת כאן וכיוצא בזה . וכן כתיבתן של מילים בודדות , כגון יוסה לעומת יוסי וכיוצא בזה . כמו כן מצינו הבדלים בענייני הגה , כגון משם , סיפגן , מיגמר בענף הא"י מכאן 141 כנגד משום , סופגן , מוגמר מכאן בענף הבבלי . וכן הדגם ךחיו , קןניה , הזיה , הוריה 136 וכך כבר הקדים וראה מורג ( ראה המובאה לעיל בהערה ;( 131 הוא מדבר על להגים שהיו קיימים בעת שהלשון דוברה . 137 רוב כתבי היד המשובחים שבידינו הם מראשית האלף השני למניין הרגיל , וא...
אל הספר