. 15 לפני שאני בא לענות לשתי השאלות האחרות שהצגתי לעיל ( ב - ( 7 § היינו , מהם קווי התיחום שעליהם מתייסרות החלוקות המוצעות , ומהו הרקע ההיסטורי של כל אחד מטיפוסי הלשון - מבקש אני להבהיר הבהרות מקדימות כמה עניינים עקרוניים , אשר בחלקן הריהן הכנה לבירור השאלות הללו , ובחלקן הן עצם מעצמיו של הבירור גופו . . 16 ( א ) המסורות המאוחרות - מסורת איטליה של המאה הארבע עשרה מזה ( המשתקפת בכתבי היד פס ופי ) והמסורות המזרחיות מזה ( שראינו לפרטן לעיל ב - ( 9-8 §§ מעמידות לפנינו קשיים . במסורות הללו מתגלים קווים הממשיכים את שני טיפוסי הלשון העתיקים , המערבי והמזרחי . כלומר , בכמה סוגיות לשון כתבי היד האיטלקיים משנת 1400 נמצאים עם כתבי היד מן הטיפוס המערבי , והמסורות שבעל פה הקרויות מסורות מזרחיות מקיימות יסודות לשון מן הטיפוס המזרחי . אך גם באיטליה וגם במסורות המזרח מתגלים סימנים מפליגים של הענף הבבלי . תלותן של המסורות המאוחרות בתלמוד הבבלי יסוד מוסד היא בהן ; כל המסורות המאוחרות קוראות את משנתן מתוך הספרים הנדפסים . ואף מסרנים מעולים , היודעים את המשנה כולה או חלק הגון ממנה בעל פה , קשורים במשניו...
אל הספר