[ב] בין רבדים שונים למסורות שונות בלשון

. 30 אחת מבעיותיו של מחקר לשון חז"ל בדור האחרון - ולא רק בדור האחרון - היא ערבוב התחומין בין ענייני כרונולוגיה של הלשון ובין תופעות לשון בדל 1 ת המשקפות מסורות שונות של קטגוריה לשונית כלשהי . לא כל תופעה שנמצאת בכתב יד של המשנה ואפילו בכתב יד המוחזק מעולה שבמעולים - "אב טקסט" כלשונו של קוטשר - ונבדלת מרעותה הנמצאת בעברית של המקרא נוסח טבריה משקפת בהכרח התפתחות כרונולוגית שחלה בתולדות הלשון העברית בין תקופת המקרא לתקופת המשנה . יש לזכור שרבים מן ההבדלים הללו תלויים במסורת הניקוד , שנתגבשה דורות הרבה אחרי שפסק הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף ימי התנאים . . 31 אפרש את דבריי בכמה דוגמות : כבר לפני שנים הראה בן חיים שפעלים רבים המשמשים במקרא בבניין קל משמשים בלשון חז"ל , ולא רק בה , בבניין פעל ' ' . דבר זה משתקף גם בניקוד המקרא . פרדיגמה כגון ךבר-דובר-יךבר מתפרשת משלם רק אם נניח שמתחילה בימי המקרא נהגו גם דבר , דובר , ידבר ; משהמיר הפעל את הקל לא היה קושי לקרוא את צורות העבר והעתיד בפעל אך הבינוני נשאר בעינו , שכן הקריאה מדבר במקום דובר הייתה כרוכה בשינוי הטקסט ו בלשון חז"ל אין משמש אלא ךבר-מך...  אל הספר
מוסד ביאליק