[ד] התעתיקים ליוונית וללטינית

. 45 גם התעתיקים היווניים והלטיניים של העברית הם עדים חשובים מאין כמותם להכרת צורות אותנטיות של לשון חז"ל . במקומות לא מעטים במקרא הצורות הנמצאות בתעתיקים קדומים אינן תואמות את הניקוד הטבתי של המקרא , אבל זהות הן לחלוטין לצורות שנמצאות בכתבי יד מנוקדים ולא מנוקדים של לשון חכמים . כבר הזכרנו את הצורה = ) EXkr \ k הלל ) שנמצאה בתרגום השבעים . וזה עתה הזכרנו את הצורה = ) Ada , AiAaff אילת . ( ויש עוד רבות כמותן . נביא דוגמה נוספת . . 46 השם קרסל מופיע במקרא פעמיים , וקריאתו בניקוד הטבתי היא חף ב qarsol : ( qarsul >) לןךסלי ( שמואל ב כב ; 37 תהלים יח . ( 37 וכך מצאנו גם בכתבי יד של המשנה : קרסוליו ( כ"י ק , בכורות ז , ו , ( וכן בניקוד הבבלי . אבל מצאנו גם e 116 בעבר ( בתשל"א ) הנחתי , שצפךן ( s p 6 ren ) היא התפתחות מאוחרת של צפךן , ( sipporen ) כלומר היה כאן תהליך של הפלולוגיה ; בטלה ההכפלה של העיצור פ"א ( קק < ק < ק , ( ובגלל זה נתקצרה התנועה i לשווא ( ראה להל ן פרק ו , . ( 36 § אבל אפשר להציג את הנתונים בדרך c שונה : צורת האם של 1 sipporen s p 6 ren הייתה * siporen ( וכבר העיר בן חיים...  אל הספר