[א] המציאות הרב־לשונית בקרב דוברי לשון חכמים

. 31 בימי הבית השני ובימי התנאים , תקופה המשתרעת על פני יותר מ 700 שנה , הייתה הלשון העברית במגע ישיר עם לשונות אחרות . ספרי הבית השני במקרא משקפים מציאות זו של מגע של העברית עם לשונות אחדות . בראש ובראשונה ניכר המגע עם הארמית , בעיקר הארמית הממלכתית , וזו נותנת אותותיה בספרי עזרא ונחמיה , דניאל , מגילת אסתר וספרים אחרים . ויש אפילו קטעים ארמיים שלמים בתוך המקרא עצמו . גם הפרסית והיוונית נתנו אותותיהן במידה מסוימת , במיוחד בספרי הבית השני . ויש גם השפעות של האכדית , כנראה בתיווך הארמית . בעברית של תקופת התנאים נמשך המגע עם הארמית , אבל זו אינה עוד הארמית הממלכתית , אלא ארמית מאוחרת יותר בעלת סימנים דיאלקטיים מובהקים . גם בתקופה זו הארמית משמשת מתווכת להשפעות של לשונות אחרות , בעיקר הפרסית והאכדית . המגע הגובר עם היוונית והמפגש עם הלטינית משאירים גם הם רישומים חזקים בתוך לשון התנאים , ואחר כך גם בתוך לשון האמוראים . נפרט כאן את דברינו בעיקר באשר למגע של לשון תנאים עם לשונות זרות . 67 ראה ילון , מבוא , עמ' . 18-15 68 ראה ילון , שם , עמ' ; 15-13 קוטשר , מחקרים , עמ' צא-צב . 69 ראה למשל ש...  אל הספר