. 20 אפילו המשנה , שהיא קורפוס אחיד בתוך ספרות התנאים , אין לשונה אחידה 41 ראה להל ן פרק יא , . 6-5 §§ 42 ראה אפשטיין , הריב"ן , עמי . 192 43 ראה פירוט הדברים אצל אפשטיין , תנאים , עמ' . 240-234 בכול . אמנם רוב רובה של המשנה על כל ששת סדריה מגלה אחידות בלשון , אבל אפשר לראות שבכמה חטיבות יש ייחודים בלשון לעומת רוב המשנה . בדרך כלל החטיבות המיוחדות מגלות יותר זיקה ללשון המקרא מאשר רוב המשנה . נדון כאן בקצרה בכמה מן החטיבות הללו . א . המשניות הקדומות השייכות לתקופה הקרובה לשנת 70 ( בסמוך לחורבן בית המקדש , ( אתה מוצא בהן צורות דקדוק או שימושים לקסיקליים של עברית המקרא . למשל , בכל מקום במשנה מצאנו את הפועל התחיל , המחודש בלשון חכמים , כגון " התחיל בו" ( פאה ז , ב ;( אבל במסכת תמיד משמש החל , כמו בלשון המקרא : " החלו מעליך ( תמיד ב , ב ; ב , ג ;( "החלו עולין" ( שם ו , א . ( במקרא השורש לק"ח עניינו בעיקר , 'נטל' אבל בלשון התנאים נתקבע בו שינוי סמנטי , והוראתו היא ; 'קנה' כגון : "לקוח את ספר התורה הזה" ( דברים לא ( 26 כנגד "לקח מן הנחתום ככר בפונדיון" ( שביעית ח , ד . ( להוראת לקיחה בידיים ...
אל הספר