[ג] להגים בתוך לשון התנאים

. 18 בתקופת התנאים , בהיות לשון חכמים לשון חיה ומדוברת באזורים רחבים , ברור שהיא לא הייתה לשון אחידה . טבעי הדבר , שבמקומות שונים ידברו דיאלקטים שונים . הטקסטים מגלים בדרך כלל לשון כתובה אחידה למדי . בכל זאת יש בידינו - גם בתוך המקורות הספרותיים וגם בתעודות חיצוניות - עדויות לקיומם של כמה להגים . למשל , המילית של , המציינת את השייכות , יש לנו עדויות לשתי דרכים שנהגו בה . באיגרות בר כוסבה היא משמשת כתבה נפרדת : "שהיו של cr croc ( איגרת ב , ( כלומר "שהיו של . "הגויים כנגד זה בכתבי יד טובים של המשנה אנו מוצאים שהמילית מחוברת לשם העצם הבא אחריה , ואם היא מיודעת , ה' הידיעה נבלעת ; כלומר שלגוים במקום של הגויים , כגון : "שלתנור ... שלכירה" ( כלים ח , ז . ( ועוד דוגמה : השורש אלמ"ן נוהג בכתבי יד של המשנה בבניין נתפעל : נתאלמנה , נתאלמנו ( יבמות ב , י ; נדרים יא , י ; מכות א , א ; וכך הוא עוד בשמונה מקומות בכל כתבי היד הנאמנים של המשנה ;( אבל יש נוסחאות הגורסות צורות מן השורש ארמ"ל : נתארמלה , נתארמלו ( יבמות ו , ג ; יג , ד 1 x 2 כתובות ב , א ; ד , ב 1 x 2 ה , א ; נדרים יא , ט . ( דוגמות אלו מ...  אל הספר
מוסד ביאליק