. 17 ככל שלשון חכמים כולה מגלה אחידות , ניכרים הבדלים בין חטיבותיה העיקריות - לשון התנאים ( הנקראת גם לשון חכמים א ) מכאן ולשון האמוראים ( לשון חכמים ב ) מכאן ; ובתוך זאת האחרונה יש להבחין בין ארץ ישראל לבבל . יחזקאל קוטשר הוא שתבע לעשות את החלוקה המשולשת הזאת , ונתן לה את הצידוק המדעי . למשל , אלו / האלו הוא כינוי הרמז לקרוב ולרחוק לרבים בלשון התנאים ; כנגדו משמש בלשון האמוראים בארץ ישראל הללו / הלילו ( צורה זו היא הרכבה של שני יסודות רימוזיים , הל + אלו , כפי שכבר הראה סגל , דקדוק , עמ' . ( 50 ועוד דוגמה : צורת המדבר של זמן "עתיד" הריהי בלשון התנאים ובלשון אמוראי בבל אפעל ( באל"ף תחילית , כמו בעברית המקרא ;( אבל בלשון אמוראי ארץ ישראל יש עדויות מפורשות , שהצורה הייתה נפעל בנו"ן תחילית בהשפעת הארמית הגלילית . למשל , "מעשה בחסיד אחד שיצא לכרמו וראה עוללה אחת ובירך עליה , 34 ראה קוטשר , מצב המחקר , עמ' ( 4 §) 30 ועמ' 40 ואילך 32 §) ואילך . ( אמר : 'כדיי העוללה הזאת שנברך עליה "' ( בראשית רבה , פרשה כט . ( זו גרסת כתבי היד הנאמנים , אבל יש כתבי יד מעטים שתיקנו וקראו שאברך . דוגמה שנייה :...
אל הספר