. 12 מעבר לפרשת ההבדלים הכרונולוגיים והדיאלקטיים , שהבהרנו זה עתה , יש סוג אחר של הבדלים בין לשון המקרא ללשון חכמים . כוונתי לנושא שאני מכנה אותו הבדלים במסורות הקריאה . זאת לדעת : הטקסט הכתוב בעברית , כמו הטקסט הכתוב בלשונות שמיות אחרות , אינו מביע את כל תמונתה של המילה . למשל , הכתיב דבר יכול להביע את המילים דבר , דבר , דבר , דבר , דבר ועוד . רק טקסט המנוקד ניקוד מלא ומוטעם הטעמה מלאה יכול להביע את תמונתה המלאה של המילה . לפעמים הטקסט עשוי לשקף כמה צורות חלופיות של מילה אחת כתובה ( גרפמה ;( כגון הכתיב חרש , העשוי גם לחרש וגם לחך # ז וגם לצורות אחרות . רק מסורת נאמנה יכולה להעיד , לאיזו מן הצורות כיוון הכותב . ועתים שיש בידינו שתי מסורות חלוקות , ושתיהן נאמנות במידה זהה ( גם אם האמת ההיסטורית של הטקסט , כלומר הגרסה שיצאה מתחת ידיו של המחבר , היא רק אחת . ( יוזכר למשל "לטש כל חך ^ ז נחשת וברזל" ( בראשית ד ( 22 במסורת טבריה , כנגד חרש במסורת הניקוד הבבלי . עניין זה , שיש לו חשיבות בהרבה תחומים של תולדות הלשון העברית , יש לו היבט מעניין גם בהבדל שבין לשון המקרא ובין לשון חכמים . אפרש דבר...
אל הספר