. 8 מי שייתן דעתו להבדלים בין לשון המקרא ללשון חכמים יגלה , שחלק גדול שלהם כרוך בהתפתחות כרונולוגית ; כלומר , המציאות הלשונית בלשון חכמים משקפת רובד מאוחר ללשון המקרא . למשל , הבניין הכבד לשימוש חוזר או סביל הוא התפעל / התפעל במקרא , ואילו בלשון חכמים צורתו נתפעל . העיון הבלשני מראה , שהצורה בלשון חז"ל היא התפתחות מאוחרת , תולדה של היקש ; הנו"ן בראש המילה הועברה בדרך ההיקש מן הבניין החוזר הסביל נפעל . . 9 ודוגמה מתחום הסמנטיקה ; המילה מזוזה הרי היא במקרא 'אחת משתי הדפנות שעל הסף מימין ומשמאל , 'לפתח שהמשקוף נשען עליהן , כגון : "והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה" ( שמות כא ;( 6 "ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף" ( שם יב . ( 7 בלשון חכמים משמעותה הרווחת היא ' מגילת קלף קטנה שכתובות עליה שתי הפרשיות "שמע" ( דברים ו , ( 9-4 "והיה אם שמוע" ( שם יא , ( 21-13 הקבועה במזוזת הפתח הימנית בשערי הבתים , 'והחדרים כגון "אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד" ( מועד קטן ג , ד . ( גם כאן אפשר לראות , שהוראת המילה בלשון חכמים היא התפתחות מאוחרת שחלה בלשון ; משמעות כללית מצטמ...
אל הספר