. 5 עד שנת 200 לפני הספירה בקירוב , כלומר לפני תקופת החשמונאים , הכתיבה העברית הייתה בלשון המקרא . דבר זה משתקף עד המאוחרים שבספרי התנ"ך , כגון 3 בגליל בתקופת האמוראים דיברו היהודים כנראה רק ארמית ( ובערים כגון טבריה ובית שאן דיברו גם יוונית , ( אם כי המשיכו לחבר יצירות חשובות בעברית ( ראה קוטשר , מצב המחקר , שם . ( 4 החוקרים קובעים את זמנה של מגילת הנחושת לאמצע המאה הראשונה לספירה בקירוב . 5 קוטשר , מחקרים , עמ' סו-סז נותן סיכום קצר של היסודות הדומים ללשון חז"ל באיגרות בר כוסבה העבריות , כגון אתן ( כינוי נוכחים זכר , ( אלו ( כינוי הרמז לרבים ) ועוד . וראה דבריו החשובים של ילון , מבוא , בפרק "עברית לדיבור" ( עמ' . ( 208-204 6 חומר זה נידון בהרחבה בספרו של יוסף נוה ( נוה , פסיפס ;( ראה למשל כתובת כפר ברעם ( שם בעמי : ( 20-19 "יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל , יוסה הלוי בן לוי עשה השקוף הזה , תבא ברכה במע > ש < יו שלו [ ום . " [ לפחות שתי מילים הן צורות מובהקות של לשון חכמים : ( א ) יוסה , שם אופייני בתקופת חז"ל ; זהו כנראה קיצור של השם יוסף ; האורתוגרפיה אופיינית לארץ ישראל , יוסה ...
אל הספר