מקורו של הפורים שפיל הוא בצורות פסטיביות שהועברו לתאטרון העממי . הפורים שפיל החל במועד מאוחר יחסית והשתלב בריטואל החג . בזמן שהקרנבל באירופה שקע , תאטרון הקרנבל היהודי —הסוגה בת ימי הביניים שמבנה שטחי ומאפייניה הם משחקי לשון קומיים , הומור פיסי , משחקים , תהלוכות ואינטרלודים מוסיקליים — הלכה ונעשתה פופולרית . השניות שבה בולטת : בין הלימינל ללימינויד , סוגה עממית שיסודותיה באים מהתרבות הגבוהה ועימהם נמנים המרדני והפייסן , הפרונטלי והסביבתי . הפורים שפיל התפתח מדרמה עממית לדרמה פופולרית , ושחקנים משוטטים נדדו עם ההפקה והציגו בקהילות יהודיות בחג . אבל גם כאשר הוצג על בימות ממוסדות יותר , מעולם לא התפתח לצורת מופע מתוחכמת . זה היה תאטרונו של העם הפשוט . גם אם נערך בבתי גבירים היה זה תאטרון עני : במה ריקה שימשה שחקנים , לרוב חובבים , ששרו , דקלמו וניגנו . מתכונת ההופעה לא השתנה במשך מאות שנים . התאטרון היה קשור בחג , הרפרטואר היה מצומצם , דרכי ההפקה היו מסורתיות ודי היה להיות שחקן חובב בן הקהילה כדי להעלות את השפיל . אך בניגוד לקהילות אחרות , שאצלן אישור מחודש של המסורת הקולקטיבית בצורתה הד...
אל הספר