בורקהארט אמר' כי יאין לו מיתודה' ( והוסיף' אולי בשמץ של לגלוג' 'לפחות לא של . ( 'אחרים ואכן' אם מבינים אנו במונח זה שיטה קבועה וערוכה ללימוד ולמחקר' שיטה שאינה משתנית ביסודה והיא ניתנת להעברה מנושא לנושא ומאדם לאדם , הרי צדק בטענתו זו . ואם נכונים הם דברי בורקהארט לגבי גישתו ללימוד ההיסטוריה הכללית 29 הוזינחה ראה בצימצום זה למיוחד , לסגולי - וממילא בגישה השיטתית - אחת מתרומותיו העיקריות של בורקהארט , וזאת על אף הביקורת שהוא מתח על תפיסת בורקהארט את הריניסאנס . ראה J . Huizinga , Wege der Kulturgeschichte , Munchen 1930 , pp . 56 ff ., 62 , 65 ותולדות התרבות' הרי נראה כי נכונים הם שבעתיים בתולדות האמנות , בחיבוריו הרבים של בורקהארט על פרקי אמנות שונים אין אנו יכולים לגלות סכימה פחות או יותר אחידה' מערך עדיפויות קבוע ויציב ; אין אנו יכולים לדבר על 'המיתודה של יעקב בורקהארט / השפעתו הגדולה והמעמיקה של מפעלו — מפעל שהוא כל כך מיוחד במינו — אינה בכך שהעמיד שיטה אשר ניתן היה להשתמש בה ; יסודה של השפעה זו בהעלאה של בעיות מוקד אחדות ובאופן האישי ' שהוא כמעט בלתי ניתן להגדרה' שבו הן נידונות . ...
אל הספר