שני הפרקים האחרונים של החיבור על 'הפיסול' נכתבו בידי הרדר סמוך להופעת הספר , שנים אחדות לאחר שהשלים את חלקו הראשון . בשנים אלה חלה התפתחות דראמאטית בהשקפת עולמו , ודבר זה נותן את אותותיו גם בהשקפותיו על האמנות . בשני הפרקים האחרונים של החיבור רב מקומו של הפולמוס עם דעות המקובלות בסביבתו , אם כי ויכוח זה הוא יותר מובלע ממפורש . פרקים אלה אינם המשך ישיר של הדיונים הקודמים' אם כי רבים הקשרים בין שני החלקים . באותם פרקים מאוחרים דן הרדר בנושא חדש , והוא ההבעה . גם הדיון בהבעה מתקשר אצלו עם הדיון על היפה . דבריו מכוונים בעיקר נגד התורה המקובלת שהניחה , כי קיימת מערכת כללים נוקשה ו'אמיתית' המבטיחה את היופי ' והשלמות באמנות . לעומת השקפה זו אומר הרדר' כי 'תבניתו הנאה של האדם אינה דבר מופשט מן העננים' היא איננה צירוף של כללים . 28 'מלומדים מה הוא אפוא היופי או התבנית הנאה , לפי דעתו של הרדר ? תפיסתו האסתיטית של הרדר ניתנת אולי להגדרה כתפיסה פונקציונאלית . הוא אמנם מגדיר את היפה כ'משמעות של השלמות , 'הפנימית אולא כוונתו לומר כי היפה מתגלה כאשר הצורה תואמת את תכליתה . היסוד המסורתי בהגותו מתגלה ...
אל הספר