המאה השמונה עשרה' שבה חי וינקלמאן' לא עמדה בסימן האמנות . בעיותיהן האסתיטיות של האמנויות החזותיות תפסו בה מקום צנוע יותר מזה שנודע להן בעולמן הרוחני של מאות אחרות ( דרך משל' המאה השש עשרה ' ( אולם גם בה נתקיימו מסורות מגובשות למדי של התייחסות לאמנות' וגם בה עלתה הבעייתיות של אמנויות אלו בהקשרים שונים . לשם קיצור נבחין כאן בחריפות בין הגישות והמסורות השונות' אך ברור הוא' כי במציאות ההיסטורית עצמה לא הופיעו מגמות אלה נפרדות ונבדלות אלו מאלו' אלא נשתלבו ונתמזגו בצירופים שונים ומגוונים . פעולתם של חוקרי העתיקות' של ה'אנטיקווארים / היתה אחד ההקשרים שבהם הובאו הבעיות של לימוד האמנות החזותית . חקירת העתיקות קדמה כמובן למאה השמונה עשרה' אולם רק במאה הזאת כבשו האנטיקווארים לעצמם ולגישתם הסגולית משקל החורג מעבר לעיסוק מסוים והופך לגורם בעל ערך בגיבושו של העולם הרוחני כולו . שתי תכונות עיקריות מייחדות את פעולתו של חוקר העתיקות' כפי שהוא מתגלה לעינינו בעיקר בתקופה הנדונה : בלימודיו את התרבות העתיקה מסתמך הוא בעיקר על שרידים ממשיים' על אובייקטים חומריים ; ממילא נותן הוא עדיפות לעיון החזותי ואילו הט...
אל הספר