אדם עומד בפני יצירת אמנות — תמונה במוזיאון או פסל במקדש' חפץ לןשוט קדום בארמון עתיק או אובייקט פולחני בכנסייה - ורוחו נפעמת . היצירה האמנותית מדברת אלינו באופן בלתי אמצעי היא יוצרת מעין מגע עמנו מעל לתקופות וארצות שונות' אך ' עם זאת אנו חשים בפער שבינינו לבינה . כעין דבר והיפוכו מתארעים בנפשו של הצופה בפגישתו זו עם היצירה . מן הצד האחד' היצירה מפקיעה אותו מאדישותו ; היא מעוררת בו תגובה' היא כאילו שולחת שלוחותיה אל תוך נפשו והופכת לחלק מעולמו . נמצא שאין היא זרה לו מכול וכול' ואין היא שרויה לחלוטין מעבר לתחום השגתו . אך מן הצד האחר מעוררת היא גם שאלות לרוב ומציבה אותן במוחשיות רבה לנגד עיני רוחו . יקרה לפעמים כי אין הוא יכול לומר מה היא מתארת' ומכל מקום מתקשה הוא להבין על מה היא באה להעיד' כיצד עליו להבין את היבשורה' המובלעת בשלל צבעיה או באפרורויותה , בחיטוב צורתה ובפרופורציות שלה ? כיצד עליו לקרוא את הסמלים' המעוצבים בה' הנוכחים לנגד עיניו' ובכל זאת הם סתומים כל כך ? בסיטואציה זו של אדם העומד מול היצירה ומבקש 'להביך אותה - סיטואציה הידועה לנו מנסיוננו הבלתי אמצעי — נעוצים שורשיה של מח...
אל הספר