א בפתח הדיון באמנות הריניסאנס עומדת השאלה על היקפו של התחום הנדון . אילו פעולות יצירה נכללו , במחשבת הריניסאנס , במושג , 'אמנות'ה וכיצד הבינו אנשי תקופה זו את היחס ביניהן ן האם הציור והפיסול הם חטיבה אחת ? האם שייכות אליה גם האמ נויות השימושיות ? ולבסוף : האם היתה קיימת , בתודעת התקופה , מערכת מלוכדת אחת של האמנויות ? בפרק זה נבקש להראות , כי המגמה שהביאה לכינונה של תורת האמנות החזותית דחפה גם לצירופן של האמנויות השונות בשיטה עיונית כוללת . במרכזה של שיטה זו עמד המושג של 'אמנויות הרישום' ( arti del disegno ) המסטר / במהדורה השנייה של ספרו הגדול של ואסארי , שהופיעה בש נת . 1568 למושג זה , שהוא מעין גביש שבו רוכזה וגובשה הפרוב לימאטיקה מלאת המתיחות הפנימית של התקופה , נועדה השפעה מכרעת לעתיד . בדין נוכל לומר , כי כמה וכמה תפיסות באסתיטיקה של העת החדשה מושתתות על מושג זה . כדי לעמוד על משמעותו ההיסטורית המלאה של מושג זה עלינו לראותו בהקשרו ולעיין במקורות שהזינו אותו . שכן ואסארי לא ברא מושג זה יש מאין , כי אם הציע בניסוח שיטתי רמזים ורעיונות מקוטעים של הזמנים הקודמים ; אולם ניסוחו זה ,...
אל הספר