בחקר ביאליק כבר הוכרה והוכחה ההשפעה הנרחבת שהיתה לפואמות אלה ( ובמיוחד ל'מתי מדבר (' על מערכת הספרות כולה ועל נמעניה . המחקר ( ובמיוחד ר ' סרן , ע ' ברקאי ור ' מירון , ( הצביע על 'משקעים ' לשוניים , על תבניות תיאור ועל עקרונות מבניים שנקלטו באופן מיידי ונרחב ביותר בכל הז ' אנרים העבריים בני הזמן . אף על פי כן , אין הפואמות האלה נקלטות כדגם המכתיב את המהלך הפואמטי העיקרי הבא ברצף . נראה שלתופעה זו כמה הסברים אפשריים . ההסבר האחד קשור דווקא בעוצמתן המהפכנית של הפואמות . בכמה מן הצמתים החשובים ביותר בתולדות הפואמה העברית - הופעת מחזור 'שירי בת ציון ' של מיכ"ל , או הפואמות ' מקורות ימים ראשונים ' ( ה ' היסטוריות (' של יל"ג - נוצר מעין פער בין עוצמת החידוש המהפכני של יצירות אלה בתוך הרצף של הז ' אנר ( עוצמה שיש לה הדים במערכת הספרות כולה , אצל יוצריה ונמעניה כאחד , ( לבין אי המייריות של היקלטותן או היקלטותן החלקית בלבד כדגם כתיבה ספציפי ליוצרים הבאים בז ' אנר . יש שלחידוש , בשל עוצמתו , נדרש פרק זמן ממושך עד להיקלטותו , ויש גם שרגם ספציפי עובר תהליך של השהיה ( או 'הקפאה (' עד שהוא הופך לדגם...
אל הספר