בשלב זה , על סף המאה העשרים , כתוצאה מן התהליכים ומן המנגנונים שקבעו את התפתחותו , קיים במערכת הספרות העברית ז ' אנר מבוסס היטב , של שיר ארוך שצירו הוא סיפורי , ותכונות היסוד העקרוניות שלו הן הגמישות והפתיחות בכל הרמות - בתכנים הסיפוריים , במתכונות ובדרכי המסירה שלהם , באתוס ובאווירה ובתבניות העיצוב הלשוניות שלהם . ראינו כי בשל מגוון אפשרויות זה יכול הז ' אנר למלא פונקציות שונות ואף מנוגדות . אפשר להשתמש בו כבמתכונת לעיצוב מימטי בדיוני של הנושא , ואפשר להשתמש בו כבמתכונת סובייקטיבית ( במאה הי " ט - בדרכי עקיפין ובאופן מוגבל , ( וכפי שעוד נראה אף אישית חווייתית ממש . אפשר להיעזר בו כבמכשיר להרחקת הריגושים באמצעות האופציה של העיצוב האובייקטיבי האפי של הז ' אנר ( דמויות , סיטואציה , זמן ומקום בדויים , מספר וכיו"ב , ( וגם כבדרך לקונקרטיזציה שלהם באמצעות אותה תכונה עצמה . על פי רוב קשורים דרכי המסירה והפונקציה שממלא הז ' אנר בשלב זה או אחר בתולדותיו במצב שבו נמצאים באותו פרק זמן הז ' אנרים האחרים במערכת - מצב הזמינות שלהם , הפואטיקה שלהם והתפקידים שהם ממלאים . כך למשל , ברור , במיוחד לאור מ...
אל הספר