בראשית שנות השמונים , וליתר דיוק כמה שנים לאחר אירועי ראשית העשור , נמצאת אפוא הפואמה העברית במצב של תפנית באידיאולוגיה ובעמדה הנפשית שלה כלפי המצב הלאומי , ואת אלה יש לה צורך לבטא בדרך המחזירה לה את ייחודה כשיר סיפורי . משמעות הדבר היא חיפוש אחר מאגר שיספק לפואמה גם חומר סיפורי המאפשר בנושאיו ובסוגו לבטא ולגלם את העמדה הלאומית החדשה , האמפתית , וגם דרכי ביטוי ( תבניות ) שיריות ההולמות אותה . המאגר הזמין ביותר והמגוון ביותר לצורך זה הוא , מן הסתם , המאגר של ההיסטוריה הלאומית , המכיל את הרצף ואת הזיכרון הלאומיים בטקסטים מכל הסוגים - מוקדמים ומאוחרים , בכתב ובעל פה , בעלי בסיס היסטורי עובדתי ובעלי מעמד בדיוני וכיו"ב . מבין האופציות השונות שמספק מאגר עצום זה נראה , שהצירוף של חומר עם יסודות של עלילה , שיש לו תשתית היסטורית ( כגון הגירושים , עלילות הרם או קידוש השם ) אך בו בזמן גם מרחב מספיק לפיתוח דמיוני ואף על טבעי של כיווני הסיפור , הוא צירוף העונה על כמה צרכים . ראשית , הוא מחזיר לפואמה את אפשרות הביטוי בערוץ הייחודי שלה , כלומר , כשירה סיפורית . הסיפור , בתור שכזה , יכול להציע בעת ובע...
אל הספר