השלב הבא בתולדות הפואמה העברית , ראשיתו בתחילת שנות ה 80 של המאה הי " ט , וסיומו חופף , פחות או יותר , לתחילת המאה העשרים . גבולותיו של פרק זמן זה רחבים במעט מן התקופה המכונה 'חיבת ציון / שאת תחילתה מקובל לסמן בפוגרומים של הסופות' ) 1882-1881 בנגב , (' ואת סיומה בקונגרס הציוני הראשון , ב , 1897 אך יותר מאשר בכל שלב קודם בתולדות הז ' אנר , בולטת הזיקה הישירה שבין האירועים בני הזמן בהיסטוריה היהודית ובתרבות היהודית לבין תכונותיה הספציפיות ותפקידיה של הפואמה העברית בשלב זה . נפתח אפוא בתיאור סדרת הגורמים ההיסטוריים והספרותיים הקובעים במשולב את תכונותיו של הז ' אנר בשנים אלה . . 1 ההיסטוריוגרפיה היהודית של ראשית שנות השמונים , מצביעה על האירועים שראשיתם ב 1881 ( הירצחו של אלכסנדר ה , 11 חילופי השלטון והמדיניות החדשה האנטי ליברלית , והפוגרומים המכונים 'הסופות בנגב (' כעל אירועים שהשפעתם על מערכת התרבות היהודית היתה ישירה וקריטית . האידיאולוגיה המשכילית הליבראלית כתשובה לבעיה היהודית מגיעה עם האירועים האלה לידי משבר גלוי , שבעקבותיו עולה האופציה הלאומית על גילוייה השונים . שני הז ' אנרים...
אל הספר