1. מעמדן של הפרוזה ושל השירה בשנות השבעים

אופיה של הפרוזה העברית בעשור הזה הולם ומממש את התביעה העיקרית של הביקורת הרוסית ושל נציגיה בביקורת העברית , התביעה לעסוק בבעיות המיידיות , ה ' ארציות ' של בן הזמן , באופן ביקורתי ומתוך אוריינטציה של תיקון הליקויים החמורים שהיא מצביעה עליהם . מימושה של תביעה זו , בהקשר של החיים היהודיים באותה תקופה , משמעה השתלבות במערכה הרוחנית לתיקונים בתחומי הדת , החינוך וסדרי החברה . על יצירות הפרוזה שהופיעו בשנות השישים והחלו במהלך של תיאור החיים היהודיים בני הזמן ( עם 'עיט צבוע ' של מאפו ) נוספים עתה גם הרומנים והנובלות של סמולנסקין ( ובהם 'קבורת חמור / , 1874 ו ' התועה בדרכי החיים ' בשלמותו , , ( 1876 'חטאות נעורים ' של ליליינבלום , ( 1876 ) 'הרת והחיים ' של בתירס , ( 1876 / 7 ) נובלות נוספות של ברנרשטטר ועוד . בשנות ה 70 עומדת אפוא הסיפורת לסוגיה , בשלב של התעצמות גוברת , והיא כובשת לה מקום במרכז המערכת הז ' אנרית העברית . זאת , לאחר סיומו של הפולמוס המתמשך ( המכונה פולמוס ה ' ראמאנען , (' על קבלתו ועל הלגיטימציה של קיומו של הרומן העברי , פולמוס שהחל עם הופעת הרומנים הראשונים של מאפו ונסתיים בס...  אל הספר
מוסד ביאליק