בתולדות הפואמה עד כה נזקקו כל ניסיונות החריגה מן המבנה האפי לטכניקות שונות של דרמטיזציה , חלקית או מלאה ( כלומר , לשימוש חלקי בכמה תחבולות דרמטיות או לשימוש בסטרוקטורה המלאה של ז ' אנר דרמטי , כגון מחזה , או של ז ' אנר שירי דרמטי , כגון בלדה . ( בפרק הראשון בשתי היצירות שלפנינו בוחר יל"ג בדרך מסירה סיפורית החורגת מן המסירה האפית המסורתית , ומצד אחר , איננה דרמטית - בלדית או מחזאית . אמנם , הפתיחה ל'בין שיני אריות ' היא בלדית לכאורה , מפני שהיא מתמקדת באירועי הרקע הסמוכים והמבינים את ההתרחשות הדרמטית שתבוא בעקבותיהם : 'מחוץ ישור אויב ותשכל חרב / , יהרוס חומות וחל ויקרקר קיר / , רעב ונגף ומדנים מקרב . ' ... - אבל החל מן השורה הרביעית , ולאורך כל שבעת האוקטטים בפרק , משתנה דרך המסירה ומתרחקת מן הכיוון הבלדי . הפתיחה ל'במצולות ים ' רחוקה עוד יותר מן הפתיחה ל'בין שיני אריות , ' מסוג המסירה . in medias res בסטרופה הראשונה נמסרים בלשון סיכומית תולדות העם היהודי בישיבתו בספרד עד הגלות ימים' ) רבים ישבו גולי ציון שאננים . (' . .. בסטרופה השנייה , תלאות הגלות עצמה . יל"ג איננו מוותר , ועל כך עוד...
אל הספר