הופעת הקובץ 'שירי יהודה ' של יל"ג ב , 1868 ובראשו השירים הסיפוריים שוברת את הקיפאון בתחום הז ' אנר של הפואמה , קיפאון שנמשך כעשר שנים ועל גילוייו דיברנו למעלה . ואמנם , בשתי הפואמות 'בין שיני אריות ' ו ' במצולות ים' קבע יל"ג מתכונת פואמטית חדשה . תכונות אחדות שלה כבר מופיעות בפואמות שנוצרו , כנראה , עור קורם לכן - 'האשה וילדיה ' ו ' אסנת בת פוטיפרע , ' אלא שבשתיהן הן מופיעות חלקית ובמבודד , ועל כן עדיין אין נוצרת כאן מתכונת חדשה . ההנחה המקובלת היא , שסדר השירים הסיפוריים שבספר אינו סדר היווצרותם , ואפשר בהחלט לקבל את טענתו של ע ' שביט , 1987 ) עמ ' , ( 39 שסדרם נקבע בהתאם לחשיבותם ולכוונה להפגיש את הקורא מיד עם השירים המרשימים והדרמטיים ביותר : 'בין שיני אריות ' ו ' במצולות ים . ' ואמנם , עם הופעתן של שתי הפואמות האלה מתרחשת תמורה של ממש במצבו הסטטי של הז ' אנר , ומכל הבחינות . ראשית , עם שתי היצירות האלה , השירה הסיפורית חוזרת להיות רלבנטית , קודם כול מפני שהיא מבטאת תהליכים רוחניים ותרבותיים בני זמנה . אמנם , שתי הפואמות מעצבות נושא מ ' קורות ימים ראשונים ' ולא מ ' קורות , 'ימינו ו...
אל הספר