מצב הדברים שבו הפואטיקה הניאו קלסית שלטת להלכה , כלומר , עדיין מכתיבה את הסדרים בהיררכיה הז'אנרית , ניכר במהלכיו ובנסיונותיו הפואטיים הראשוניים של מיכ " ל . ראשית , מיכ " ל אינו מנסה לכתוב אפוס עברי , אך המעשה הספרותי הראשון שלו , ב , 1847 הוא תרגום תשעים ושבעת הבתים מתוך הספר השני של ' האינאדה ' של וירגיליוס ( על פי תרגומו הגרמני של שילר . ( ד ' מירון ( תשמ " ג , עמ ' , ( 148 אומר כי ממכתבו של מיכ " ל לשד"ל ( מ א' באלול תרי"א , ( עולה כי מיכ"ל בחר לתרגם את אותם קטעים המתארים את חורבנה של טרויה , כי אלה סיפקו לו הזדמנות למימוש הקטיגוריה של 'הנשגב , 'והנורא קטיגוריה ניאו קלסית מובהקת . נראה כי נסיונותיו של מיכ " ל בתחום זה באמצעות תרגום מן הקלסיקה הרומית , ולא באמצעות תוספת משלו למסורת האפוס העברי , מעידה על מיצויו של האחרון , אך בו בזמן גם על המשיכה ועל אי הוויתור העקרוני על האופציה של האפיקה השירית . י ' פיכמן ( תש " ג , עמ ' י " ד ) אומר בעניין זה : 'את משיכתו לאפוס גילה גם ( ברומה לשילר < מיכ " ל בתרגום " הריסות טרויה" . ' ... מצב דברים דומה עקרונית חל גם בתחום הדרמה . מיכ"ל אינו ע...
אל הספר