מערכת הספרות העברית בשלהי הרבע הראשון של המאה הי"ט , תתואר במיוחד על פי אותם הנתונים הרלבנטיים לתהליך היווצרותו של הז ' אנר החדש ולמתכונת שלפיה עוצב בתחילתו ( פירוטים שונים של סדרי המערכת ראה מירון , תשמ " ג , במיוחד סעיף ה ; שביט , תשמ"ו . ( תחילה נציין , כי ההיררכיה הז ' אנרית , זו שנקבעה במערכת הספרות העברית למן סוף המאה הי " ח , על פי הפואטיקה הניאו קלאסית , עדיין שלטת בשלב זה , הן להלכה , כמערכת הנורמטיבית , והן למעשה , כפי שאפשר ללמוד ממצב הדברים הבא : א . האפוס הגדול , על פי המתכונת שקבע נ " ה וייזל ב ' שירי תפארת ' , 1892-1789 ) ט " ו השירים הראשונים ; , 1809 שלושת האחרונים , ( עדיין ניצב בראש המערכת הז ' אנרית , לא רק כאידיאל השירה האפית , כי אם גם כאופציה שירית של ממש . פירוש הדבר הוא , כי בסביבות 1825 עדיין רחוק התהליך האפיגוני של כתיבה במורל קפוא זה מלהגיע אפילו לשיאו הכמותי ( ראה בעניין זה את רשימת האפוסים במורל וייזל אצל לחובר , א תרצ"ו , עמ ' , 146 ב , עמ ' . ( 164 ואולם האפוס אינו אופציה ז ' אנרית המתאימה לצרכיו של מולרר משום בחינה שהיא . ראשית , ז ' אנר זה 'תפוס' לצורך...
אל הספר