א . הגדרת הפואמה לעומת הגדרתם של ז'אנרימ שיריים אחרים . ההגדרה של כמה מן הז ' אנרים השיריים המוכרים מבוססת , כידוע , על נורמות פורמליות ' צורניות ' חמורות ונוקשות . לקטיגורית הזאת שייך , בין השאר , הסונט ( גם אם באחת או בשתיים מן הנורמות הז ' אנריות הפורמליות שלו חלה לימים התרופפות , למשל בסכמת החריזה שלו . ( ז ' אנרים שיריים אחרים , שהגדרתם אינה מושתתת על תכונות צורניות , קשים יותר להגדרה , והגדרתם מורכבת על פי רוב מצירוף של אתוס , אווירה וטכניקות תיאור טיפוסיות . הגדרתה המוסכמת של האידיליה מורכבת מן האלמנט של אתוס השלווה ומנוחת הדעת ההכרחיים בה - בצירוף עם טכניקות תיאור מסוימות ( חומריות ביסודן . ( הגדרת הבלדה מורכבת אף יותר ( בשל תת הסוגים שלה , ( אך בכל הגדרה שלה נכללת האווירה הרגשית ודרכי תיאור טיפוסיות . הפואמה העברית היא שיר ארוך המספר סיפור כלשהו . לעומת ההגדרות של הז ' אנרים השיריים שנזכרו זה עתה כוללת ההגדרה של הפואמה העברית המוצעת כאן רק שני נתונים , וגם הם בעלי אופי 'מסגרתי ' בלבד : האורך , והסיפור , שהוא , כפי שיובהר , יסור מארגן הכרחי ודומיננטי בז ' אנר . הגדרה מינימלית ז...
אל הספר