ויכוח נוקב ומר , לפעמים סוער , על מדיניות החוץ של התנועה , אפיין את הקונגרס הציוני השישי . היו בוויכוח זה כל המרכיבים של דרמה אמיתית , דרמה פוליטית מדינית במובן הרם ביותר והטהור ביותר של המילה . הפרלמנט היהודי הצעיר , מודע לאחריותו , סער ורגש . העיתונאים שישבו במקומות המיועדים להם , יכלו להשוות בין מעמד זה לישיבות סוערות של בית הנבחרים הצרפתי ב"היכל . "בורבון היה אותו להט , אותה רגשנות , אותה הרגשה של דיון גורלי . שם , בפאריס , הדיון נגע בדרך כלל לגורל הממשלה של הרפובליקה הצרפתית ; כאן , בבאזל , הדיון נגע בשלמותה של התנועה הלאומית היהודית , במהותה ובדרכה המדינית . כאן היה מקרה מובהק של התנגשות חזיתית בין מדיניות חוץ למדיניות פנים , בין דרכי הדיפלומטיה ותמרוניה לבין שמירה קפדנית על כל מילה בנוסח המטרה המוצהרת , ללא כל סטייה טקטית . שתי העמדות הן לגיטימיות ומובנות מאליהן , וההתנגשות ביניהן היא כמעט תמיד ודאית , בכל מדינה ואצל כל עם . הדיון איים לפלג את התנועה הציונית . הרצל , נשיא הקונגרס וראש התנועה , האיש האחראי על מדיניות החוץ , מי שיזם את הדיון , ידע גם כיצד להרגיע את הרוחות ולאחות א...
אל הספר