התהליך שבו כל ספירה נעשית ראויה לקלוט את התולדות היוצאות ממנה מתואר בס' פרדס דמונים במסגרת של שש בחינות ? 'הבחינה הראשונהבחינה הנעלמת קודם גילויה בספירה המאצלת אותה , והיא נעלמות [ נעלמתן כל כך עד שכמעט היא נעדרת . בחינה שנייה היא גילויה , שמתגלית ונראית בתוך הספירות [ הספירה ] המאצלת אותה . בחינה שלישית—גילויה בעצם אל מקומה כראוי , והיינו מציאות הספירות [ הספירה . [ בחינה רביעית — לתת בה כוח לשתוכל הספירה העליונה להאציל בה כוח הספירות לקבל כל שאר הספירות . בחינה חמישית היא לתת בה כוח שתוכל להאציל הספירות הנעלמות בתוכה אל מציאותם המתגלה בעצמותה . שישית — גילויים במקומם הראוי להן' . 268 כפי שנראה להלן , אין הבחינות האלה אלא פירוטן של שלוש הבחינות , שדרכן נאצלות הספירות זו מזו לפי סדרן הידוע , אולם רמ"ק מתאר גם דרך אצילות אחרת הרמוזה אף כאשר מדובר על שלוש הבחינות . כך , למשל , כאשר דמ '' ק מדגים את עקרון שלוש הבחינות לגבי ספירות החסד : 'המשל בזה גדולה כלולה מג' בחינות . בחינה האחת היא מבחינת החכמה שהיא בחינת * אילימה נט ע'ב ( בסוף פרק כא . ( •* שם כד ע '' א . * ספ"ר לג ע"א . דקה שבה משתו...
אל הספר