המעבר הפנימי הזה שבתוך כל ספירה מתבטא בהתבחנותה לשלוש בהינות . את העיקרון הזה מביא רמ"ק כמסורת ממורו אלקבץ ! 'הקדמה קיבלנוה ממורינו הר"ר שלמה נר"ו , והיא זאת : כל ספירה וספירה תיבחן בג' בחינות 7 הם — בחינה ראשונה בערך מד , שמקבל , ושניה בערך עצמותה , שלישית ומבוא בחכמה , 'הזאת ובפרק השני הוא מחשב את מספר הבחינות עד לרבבות . " 1 ש"ק עמי " 2 . 79 שמ עמי . 17 בערך מה שמשפעת' .= « אלקבץ עצמו מסמיך את הרעיון הזה על הזוהר ז ' ההקדמה שיש לנו נלמדת מדברי הרשב"י ע"ה שיש בכל ספירה וספירת שלוש בחינות נקראות בשם מקבלת ומשפעת ועצמות הספירה בעצמה . וידוע הוא כי כאשר ( ל ) יתייחדו בחינה העליונה אשר בספירה , שהיא בחינתה המקבלת , עם בחינת הספירה אשר למעלה ממנה בתחתונה אשר בה , והיא בחינתה המשפעת . אבל בשלוש העליונות מתייחדות עצם בעצם . ר * ל עצם הבינה בעצמה עם עצם החכמה , וכן החכמה בכתר ... ולכן הם חשובות שלשתם כאחת' " . רמ"ק מרחיב את הדיבור על שלוש הבחינות האלה בשער שני פרק ז , וכאן הוא מביא אותן בסדר הפוך . 'לכל ספירה וספירה הם שלושה בחינות : אחרבחינתה בערך הנאצל ממנה ! שנייה —בערבה בעצמה ! שלישית —...
אל הספר