האופי המחשבתי של מיתת המלכים מודגש בס' שעור קומה ובס' אילימה עוד יותר מאשר בסי פרדס רמונים . בסעיף מ בשעור קומה מברר רמ"ק את יי ספ"ר לב ע"א ( בסוף . ( בענין הפרסא נדון בסעיף הבא . זי < שם לב ע"ב , ועיין לעיל , פרק שני , עמ' . 97-96 178 ספ " לב » 5 . " 5 'ו ן Q ] כ ע » א בפירוש למאמר האידרא רפט ע '' ב . זג ספ"ר קיג ע'ב — קיד ע"א . הקטע הזה זהה כמעט עם דברי רמ"ק בפירושו לזוהר 1 עיין אור יקר , עמ' יג . המשמעויות השונות של המחשבה , שבראשונה שבהן עסקנו לעיל ( פרק שני עמ' " ( 154 והיא מחשבת אין סוף עצמו . הדרגה השנייה של המחשבה היא המחשבה הקדומה שבכתר' 'והיינו שנתפשטו כל הנמצאים מעצמותו אל העלול . «» 'הראשץ רמ"ק אינו מזכיר כאן את מיתת המלכים וחורבן העולמות , אך בסעיף אחר הוא מגדיר את חורבן העולמות ( בם' שעור קומה משתמש רמ"ק בסימבוליקה זו יותר מאשר במיתת המלכים ) בגלגול המחשבות בחכמה שבכתר : 'המחשבה מתהווית ויורדת ממחשבה למחשבה ומתפשטת ממחשבה למחשבה לכמה מציאות , כולם מחשביות , והיינו סוד מחשבות עליונות . שיש בסוד המחשבה כמה בחינות ... כדי שישתלשלו ההוויות ממחשבה אל מחשבה עד מקום התפשטותם וצא...
אל הספר