בס' שעור קומה כבר אין רמ"ק מדבר על עליית הרצון והרעותין באין סוף , אבל עדיין אין כאן אותו פיתוח רחב של תורת הרצון כמו בס' אילימה . בסעיף יג , בהתחלת פרק א , מציץ רמ"ק שהקביעה 'שלא היד . בריאת העולם מקרה' נוגעת לתחום שהוא בבחינת 'מה . 'לפנים כמו בס' אילימה הוא מוציא את האמונה בספונטאניות של האל מן הדיון השיטתי , המתחיל רק מן הרצון הנאצל : 'הכתר הוא מעלה מכל הנמצאים , ומעלה מהכתר הוא האיךסוף , ואין לנו להבין בכתר אלא ממנו ולמטה . אמנם מבחינת הבתר עם האין סוף אין לנו לחקור מה , דהיינו מהות מושג ... שאין ראוי לדבר באצילות הכתר , מפני שעת אצילותו בערך הכתר עת חפץ לפניו . 'היה לעומת זאת לפני מציאותו של כתר אין לדבר על חפץ , 'שאין חפץ אלא בכתר שהוא הנקרא רצון , והיאך נאמר שהוא חפץ ורצה להאציל הכתר . ולומר שלא בחפץ ורצון והוא במקרה — ה"ו י שאינו במקרה' . «<> בניגוד לס' פרדס רמונים אין רמ"ק ממשיך כאן לשאול כיצד עלה הרצון להאציל את הרצון , או את שורשי הכלים ! על המעבר מן המאציל אל הנאצל הראשון מותר לדבר בשלילה בלבד , אין לומר אלא כך : 'לא היה מקרה ! דרך איך היה ומה —אסור , שאין . 'השגה הספונטאנ...
אל הספר