אבל מחובתנו לבדוק תחילה אפשרות אחרת של הבנת האין . בתחילת הקטע שהבאנו מדובר על הוצאת ההעדר אל ההוויה . האם המונח הפילוסופי 'העדרי בא כאן לציין שלילה מוחלטת של כל ישות , או שאף הוא אינו אלא העדר יחסי ? שאלה זו עולה גם לגבי השימוש הפילוסופי גופו . במשמעות של שלילה מוחלטת משתמש הרמב '' ם במונח העדר , כשהוא קובע את 'דעת כל מי שהאמין תורת משה' בעניין הבריאה : 'שהעולם בכללו—ר * ל כי כל נמצא מלבד האלוה ית' —האלוה המציאו אחר ההעדר הגמור המוחלט ושהאלוה ית' לבדו היה נמצא ולא דבר בלעדיו ... ואחר כן המציא כל אלה הנמצאות , כפי מה שהם , ברצונו וחפצו — לא מדברי . 90 אמנם הרמב"ם משתמש במונח העדר גם במשמעות טכנית וצרה יותר —כביטוי לחומר הלובש צורה ופושט צורר . בתחום ההוויה וההפסד של העולם הפיסי . " אבל במובן זה אפשר 8 עיין גם ספ"ר קז ע"א . לעניין זה נחזור בסעיף הבא . " כך גפ בשער ערכי הכינויים ערך : 'אין סוף' 'ולפי שאין סוף רוכב עליו ומתעלם בתוכו נקרא אין סוף , ולא ייקרא כן אלא מצד הבחינה העליונה המתאחדת ומידבקת באין סוף ' . 90 מו '' נ , חלק שני , סרק יג . י pin oe > ראשון , סרק יז ו חלק שלישי פרק ח . ...
אל הספר