אפשר אפוא לומר , שמקומו השיטתי של מושג הידיעה האלוהית בס' אילימה גבוה בדרגה אחת מאשר בס' פרדס רמונים והוא בחזקת מושג עליון של הדיון השיטתי שבסי אילימה . אבל כל ההבדלים האלה בין שני הספרים אינם מגיעים לידי ניגוד עקרוני , שהרי גם בס' פרדס רמונים מופיע המושג העליון , המציין את האל בטראנסצנדנציה שלו : בחינת אין סוף לפני ההתפש מות . " ואם כי בבחינה זו לא נאמר על האל אפילו שהוא יודע את עצמו , «» שם ד ע"א . כך גם בהתחלת עין הבדולח , סרק ראשון : 'השרשת הנמצאים המחודשים , הם הנאצלים ומהם ולמטה , באין סוף הוא סוד ידיעתו , שהרי כל הנמצאים בידיעתו והוא וידיעתו אחד 1 נמצאו בידיעה הנפלאה בהפלאתו מושרשים כל הנמצאים , לא נדע אותם השורשים היאך הם , אבל כל מה שנשלול מהם שאינם רבים כלל , מפני שיורו ריבוי בו ית' חיו , ואין ריבוי בו כלל אלא הוא והם תכלית האחדות , מפני שהוא הדעת הוא היודע היא הידוע . ובהיותו יודע את עצמו יודע כל . 'נמצאיו ' במקום אחד ( כח ע"ב ) מדובר על הידיעה בכוח והידיעה בפועל , אך לא בקשר לדיון עקרוני על ידיעת האל הקדומה אלא בקשר לפתרון בעיית ידיעה ובחירה בדרך הקבלה . •* עתה נוכל להשלים...
אל הספר