כבר בהתחלת הוויכוח נגד הרקנטי בעניין עצמות וכלים טוען רמ"ק , שהפרדה חדה מדי בין האל והםפירות אינה מקיימת את הדרישה לאחדות הדעת , היודע והידוע בידיעה האלוהית . את הדרישה הזאת רוצה רמ"ק לקיים בס' פרדס דמונים בעזרת תורת הצחצהות . ידיעת אין םוף את הצחצחות שבו היא גם ידיעתו את כל הנמצאות . ידיעה זו שונה מן הידיעה האנושית בכך , שהיא אינה חלה על אובייקט שמחוץ ליודע : 'כי כמו שאלוקותו לא יתחלק לחלקים כן ידיעתו לא תתחלק לחלקים , מפני שהוא וידיעתו אחר מיוחד . אמנם ידע העניינים וישכיל בהם מצד השכלת עצמו , כי בהשגת עצמותו ישיג כל נמצא זולתו , והוא והם הכל דבר אחד מיוחד , ולכן חוייב שמציאות הספירות הם נעלמים בעצמותו , מפני שהספירות הם דפוס וסיבה אל כל המציאויות , ועל ידי השורשים הנעלמים בעצמותו ישכיל וידע כל ?* שט פרק כא . " ספר המדע , הלכות יסודי התורה , פרק ב הלכה י . ** מיטאפיסיקה ספר יא , פרק ז , 8 , 4 § פרק ט . 7 , 3 § זוהי העמדה הקיצונית של הפילוסופים ( הנזכרת על ידי הרמב"ם במו"נ ח"ג פרק כ »( הם טוענים שהאל אינו יודע אפילו את המינים הצורות הנצחיות — 'אם כן לא ירע כי אפ עצמו ' . המשתלשל . " 'מ...
אל הספר