אמרנו שבסי אילימה נקבעת הידיעה האלוהית כמושג העליון במערכת האלו הות , ולכן במקביל לתורת הצחצחות עלינו לדון בתורת הידיעה האלוהית אצל רמ"ק . אך לפני כן ראוי לסכם את דעתו של הרמב '' ם בעניין זה , לא רק מפני שבדיונים האלה מתגלית השפעתו הרבה על רמ"ק ( המתבטאת בס' אילימה בציטאטות ממש ) אלא בעיקר מפני שבסופו של דבר קשה לראות 31 לקוטי הקדמות 177 ע'ב . אלקבץ ממשיל לחוש המשותף גם את עצמות אין סוף המתפשטת בספירות — עיין לעיל , סרק שני , הערה . 146 35 לקוטי הקדמות 178 ע"א . •* מגיד מישרים ד ע '' א-ע"ב . עיין גם ט ע"א . על כל העניין עיין בספרו של ורבלובסקי על קארו , עמי . 194-191 בסוף פרק ד בשער מהות והנהגה מדבר גם רמ"ק על י"ג מקורות , אך הם לא באין סוף אלא בכתר בבחינתו הקרובה למאציל ; הם 'על הכתר , ולא בכתר , שהם בערך מה שמתייחד הנאצל הזר . . 'במאציל בסוף סרק ז בשער הראשון מבטיח רמ"ק חיבור מיוחד בעניין י"ג המידות העליונות : 'וביאור י"ג מידות אין מקומו הנה , כי יתבאר בספר בפני עצמו , אם יגזור השם בחיים ' . הבדל עקרוני ביניהם בנושא זה . בעקבות אריםטו « תאה הרמב '' ם את המחשבה האלוהית כאחדות השכל , ...
אל הספר